הרעפים הקדומים ביותר בישראל נחשפו בעיר דוד – ומי שהביא אותם לארץ הוא אנטיוכוס הרביעי

ד“ש מאנטיוכוס אפיפנס: העדות הקדומה ביותר עד כה לשימוש ברעפי קרמיקה בארץ ישראל, נחשפה בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים: מדובר ב-16 שברי רעפים מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפסה“נ), שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בחפירות חניון גבעתי הממומנות ע“י עמותת אלע“ד (אל עיר דוד). לדברי החוקרים, ד“ר יפתח שלו ופיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות ופרופ’ יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, “מפתיע איך תגלית קטנה פותחת צוהר לעולם שלם ועצום של מחקר“. התגלית, המתוארכת לימיו של אנטיוכוס הרביעי - הצורר המוכר מסיפורי חג החנוכה, תוצג לראשונה ביום ב’ בכנס “בימים ההם – בזמן הזה: החשמונאים באים“, של רשות העתיקות. רעפי הקרמיקה הומצאו ביוון כבר במאה ה-7 לפני הספירה. עמידותם וחסינותם למים ולאש קנו להם מוניטין חיובי, והבטיחו את התפשטותם המהירה לאזורים שכנים. למרות זאת, 500 שנה חלפו מאז המצאתם ועד שהגיעו הרעפים לארץ ישראל. למעשה, מי שהביא אותם לארץ היה לא אחר מאשר אנטיוכוס הרביעי “אפיפנס“ – המוכר לכולנו מסיפור חנוכה. “נציגיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי, שמלך על אזורים נרחבים מסוריה ועד אזור פרס, הביאו איתם ממרכז השלטון שבסוריה את הידע והמסורת הדרושים לבניית גגות רעפים“, אומרים החוקרים. על פי המסופר בספרי המקבים, בשנת 168 לפסה“נ ערך אנטיוכוס מסע צבאי לירושלים, שהוביל לפרוץ מרד המכבים המפורסם. על-מנת לבסס את שלטונו בעיר הקים אנטיוכוס מצודה רבת עוצמה, שכונתה “החקרא“. חיילי המצודה הוסיפו לשלוט בעיר גם לאחר טיהור המקדש, ולפי התיאורים בספרי המקבים ובכתביו של יוסף בן-מתתיהו, המצודה מיררה את חיי &